החלטה בתיק ת"א 23870-02-11

לפני בקשה למתן הוראות.

בתביעה שהוגשה על ידי קידום פרויקטים שיקומיים ב.ה בע"מ (להלן: "קידום" או "החברה") ובעלי רוב המניות בה (להלן יקראו ביחד "התובעים"), כנגד הנתבעים שהינם בעלי 25% ממניות החברה, הגיעו הצדדים להסדר פשרה  שאושר וקיבל  תוקף של פסק דין, ביום 8.9.11 (להלן: "הסדר הפשרה" ו"פסק הדין"). בהסדר הפשרה נקבע, בין היתר, כדלקמן:

"2.       תוך 21 יום מיום קבלת מלוא המסמכים יודיעו המשיבים (הנתבעים - ב.ט) באיזו מהחלופות הם בוחרים, דהיינו אם הם מוכנים למכור את מניותיהם למבקשים (התובעים - ב.ט) או שהם מעדיפים שתבוצע התמחרות ביניהם לבין המבקשים. אם יבחרו המשיבים בדרך של התמחרות, יודיעו על כך לבית המשפט זה וההתמחרות תבוצע בפני בית המשפט.

3.         אם יבחרו המשיבים בדרך של מכירת המניות למבקשים, ימונה מעריך שווי על ידי בית המשפט שיעריך הן את שוויה של החברה התובעת.

4.         מעריך השווי יקבל לידיו את כל המסמכים שיידרשו לצורך ביצוע הערכת השווי, וישמע את טיעוני הצדדים.

5.         הערכת השווי תוכן בתוך 30 יום מיום כניסתו לתוקף של המינוי.

6.         התמורה בגין מניות המשיבים תשולם על ידי המבקשים בתוך 30 יום מיום קבלת הערכת השווי כנגד חתימה על שטר העברת מניות על ידי המשיבים."

ביום 28.11.11, הודיעו הנתבעים כי הם בוחרים במתווה של היפרדות על דרך של מכירת מניותיהם לתובעים על פי הערכת שווי שתבוצע על ידי מעריך שווי שימונה על ידי בית המשפט.

ביום 15.12.11, מינתה כב' הנשיאה גרסטל את רו"ח אהוד רצאבי, כמעריך שווי (להלן: "רו"ח רצאבי" או "מעריך השווי").

הצדדים פנו למעריך השווי אך למרות ההסכמה כי הערכת השווי תוכן תוך 30 יום ממועד כניסת המינוי לתוקף, עד היום לא ניתנה הערכת השווי (התובעים טוענים כי הערכת השווי טרם ניתנה בשל היקף החומר שהועבר לרו"ח רצאבי ואילו הנתבעים טוענים כי התובעים עיכבו העברת החומר שהתבקש על ידי מעריך השווי).

ביום 5.11.12 פנה מעריך השווי לבית המשפט וציין כי העבודה נמצאת בשלביה האחרונים ודרוש פרק זמן קצר נוסף להשלמתה. מעריך השווי ציין כי בין הצדדים נפלה מחלוקת בשאלה אם יש לכלול בהערכת השווי את פעילות החברה בהוסטל "בית לחיים", וביקש הוראות מבית המשפט בסוגיה זו.

הבקשה למתן הוראות הועברה לתגובת הצדדים אשר פרטו טענותיהם בשאלה האמורה.

לטענת התובעים הערכת השווי צריכה להתייחס לשווי החברה במועד כריתת ההסכם, דהיינו ספטמבר 2011. התובעים מפנים בהקשר זה, להוראות סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 הקובע  כי "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה."

התובעים מוסיפים וטוענים כי חברת "של פרויקטים שיקומיים בע"מ" (להלן: "חברת של"), זכתה בפרויקט הפעלת הוסטל "בית לחיים", באפריל 2012 ומכח הסכם המייסדים שנחתם בין הצדדים להקמת החברה, העבירה את הזכויות בפרוייקט "בית לחיים", לחברת קידום.

התובעים טוענים כי לפתחו של בית המשפט עומדת תובענה כספית שהוגשה על ידי התובעים נגד הנתבעים, במסגרתה טוענים התובעים בין היתר כי הנתבעים הפרו, הפרה יסודית, את הוראות הסכם המייסדים בכך שהתחרו בפעילותה העיסקית של החברה וניכסו לעצמם פעילות של הפעלת הוסטלים ובכך הפרו גם את חובת האמון שלהם כמנהלים ו/או בעלי מניות.

התובעים מוסיפים וטוענים כי הסכם פשרה נועד להביא לפירוד מהיר ומושכל בין הצדדים וכי הלכה למעשה, הצדדים פועלים החל מיום מתן פסק הדין באופן נפרד לחלוטין ועל כן לא יעלה על הדעת שהנתבעים ייהנו מפירות פעילותם ומאמציהם של התובעים, בתקופה שלאחר פסק הדין.

הנתבעים טוענים כי שאלת הפעלת הוסטל "בית לחיים", אינה בגדר עניין תלוי ועומד בפני בית המשפט שכן נושא זה אינו נזכר בכתבי הטענות וכי טענתם זו של התובעים, מהווה הטעיה של מעריך השווי. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי קידום העבירה למעריך השווי, שורה ארוכה של מסמכים מהחודשים האחרונים, הרלוונטיים לטענתה, לצורך הערכת השווי לרבות מאזן בוחן לשנת 2012, הכולל את שווי הפעילות של הוסטל "בית לחיים" ועל כן אין באפשרותה לסרב להעביר למעריך השווי מידע  לגבי הפעילות הרשומה במאזניה. הנתבעים טוענים כי על פי פסק הדין היה על הצדדים להעביר למעריך השווי את כל המסמכים הרלוונטיים לצורך הערכת השווי וקידום אינה יכולה להחליט כי המידע שהתבקש על ידי מעריך השווי, אינו רלוונטי במיוחד בשעה שהוסטל "בית לחיים", מנוהל על ידה ומופיע בדוחות הכספיים אשר קידום עצמה העבירה למעריך השווי.  הנתבעים הוסיפו וטענו כי חברת של ניגשה למכרז להפעלת "בית לחיים", בשנת  2011, תוך תיאום עם קידום אשר אף מימנה את הערבות הבנקאית לחברת של.

עוד טוענים הנתבעים כי הערכת שווי מעצם טיבעה וטיבעה, צופה פני עתיד והראיה שקידום העבירה מעריך השווי מסמכים ונתונים עדכניים הנוגעים לשנת 2012.

לאחר שעיינתי בטענות ב"כ הצדדים ושמעתי השלמת טיעוניהם בישיבת יום 14.11.12, סבורה אני כי המועד הקובע לצורך הערכת השווי צריך להיקבע על בסיס הוראות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין.